כשהעסק גדול גם את גדלה

פורסם לראשונה בדף של בטי בפייסבוק באוקטובר 2018.

אמא הבטחת לנו סיפור לשבת, תני לנו אותו כבר בשלישי טוב?

כשהתפטרתי מהמשרה 'הנחשקת' שהיתה לי, ופתחתי את בטי, הרבה מתוך מקום שצעק שנמאס לי מהלחץ ונמאס לי מהטירוף, מטבלאות האקסל והטיסות, התכנון היה שהיא תהיה חנות יד שניה, שתשב בחדר פנוי בבית שלי, תמכור קצת וינטג' למקומיות, כזה שהגיע מליקוט בארץ, ותמכור גם כאן בדף הפייס, וגם באטסי. 
ככה זה התחיל. 
החלום הגדול היה להרוויח 4,000 שקל בחודש לכיסוי המשכנתו'ש ועוד קצת, ולחיות לי בשקט בבית פלוס גינה פלוס כלבה פלוס חתולות פלוס ילדות, כאן במושב אניעם.

image alt

On top of the world


אבל מאז כל כך הרבה קרה. כאילו כל העולם כולו התגייס למען בטי ולמעני ונפתחו ים של הזדמנויות מדהימות. ואני? דאגתי להגיד להן כן. 
הותיקות ראו כמה עשייה היתה מאז. כמה ירידים, כמה פסטיבלים, כמה וואן פיסים נדירים שהתעופפו לכיוונכן.

שנה שבטי כבר לא חנות יד שניה סטנדרטית אלא חנות מאד לא סטנדרטית שמביאה את כל מה שאתן רואות פה באלבומים פלוס וויב מגניב שאין באף מקום אחר. בעצם לא חנות. רשת. שתי חנויות. אחת מהן בפאקינג תל אביב! והשניה בפאקינג רמת הגולן! ושתיהן עובדות מהמם! 
וינטג' אמסטרדמי משובח זה לא סתם סלוגן זה פשוט תיאור מדויק של בטי. 
בשנה הזו קם גם דף היסטרי באינסטו'ש, שמאפשר לי להתפרע בסטוריז שלו כמו שרק אני צריכה ויודעת (מה אמרת? רוצה לינק כדי לעקוב? בבקשה https://www.instagram.com/betty_in_vintage_land
בשנה הזו קמה הקבוצה הכי יפה שאני מכירה בפייסבוק שלי המרפסת של בטי ונתנה לי גב איתן של יותר מ 700 נשים שמקוות שאצליח, ועוזרות לי להתמודד עם הרגעים השמחים והפחות שמחים. 
בשנה הזו רק ההוצאות הקבועות החודשיות של בטי חצו מזמן את קו ה- 4,000 שקלים, כך שהחלום הפך ללא רלוונטי, ובכלל כל ההתייחסות לכסף קיבלה מקום אחר בריא יותר (בכלל כסף זה נושא ששווה פוסט בנפרד).
בשנה הזו התחלתי להרגיש שהכי טוב לי ומגיע לי לעוף על החיים. והכי טוב לי לטרוף את העולם. והכי הכי? שמה שאני רוצה, הוא בר השגה. תמיד. 
בשנה הזו הבנתי שמה שהכי ביקרו אותי עליו בתפקידים שעשיתי כשכירה - העדר הפאסון של המנהלת, הכנות, הטירוף, חוסר היציבות, כל אלו הם בדיוק הכח שלי, ולא יכולתי להיות מאושרת באמת בתנאים שבהם דיכאו לי דווקא את התכונות הללו. 
הבנתי שמי שאני, זה יופי. זה אדיר, זה לא סתם יופי. 
התאהבתי בעצמי בשנה הזו. 
בשנה הזו צבעתי את הפוני לכחול, משהו שקרה בשיא האימפולס, ובעיניי עשה הבדל מטורף לבטי.
והכל התחיל מחלום קטן על חנות יד שניה בבית שתכניס 4,000 שקל רווח. 
מי היה מאמין.

image alt

וכל הזמן יועצים מפה ויועצים משם מייעצים לי לעשות הפקה מקצועית. כל הזמן.
והם צודקים.
והגיע הזמן. בהחלט.
ותודה לאל על הביקור של עופרי אצלי שבוע שעבר שהדליק לי את זה מבפנים סוף סוף. 
כי אני כבר לא מסוגלת לעשות כלום בלי שזה יבוא מבעירה פנימית. כלום.

אז אסוף אספתי לי חבורה מעולה של נשים יצירתיות מדהימות. כולן צפוניות ומוכשרות כמו שדות (ביטוי שאף פעם לא הבנתי אגב 'מוכשר כמו שד').

אתמול יצאנו חלקנו לסיור לוקיישנים במעוז האייטיז של ילדותי - הטיילת בטבריה.
אני עוד לא יודעת אם נצלם שם או לא, אבל מה שבטוח זה שהפלאשבק שחשנו היה היסטרי, ובכלל, להיות במקום של יצירה זה אליפות. זה מזרים דם בגוף. זה פותח ת'מח. זה לחיות בהשראה. זה לחיות נקודה.

מצרפת כמה תמונות מליל אמש. זו לא ההפקה. זהו רק סיור לוקיישן. בטוחני שהצפוניות כאן יהנו להיזכר בכל הימים והלילות שטיילו עם המשפחה בטיילת. ה-טיילת של הצפון. הטיילת של טבריה.
 

נשיקות
בטי / Bula Lev

רוצות לראות את ההפקה הסופית? בואו לכאן

 

image alt
image alt
x

#{title}

#{text}

#{price}